(סופר, איש תקשורת והרפתקן נלהב)
"רוצה לקחת טיול משפחות לתאילנד?"
על הקו היה מיודעכם ומיודעי משכבר הימים ניר הרפז.
בום. השאלה נשמעת הכי נאיבית בעולם, אבל לרגע זה היה כמו רימון הלם - ממש מתחת לכרית שלי.
הימים היו שלהי יוני. אני הייתי מעבר להמולה של יציאת רומן המתח החדש שלי "צרות בגן עדן" שמתרחש בבנגקוק, ומה יותר מתבקש מאשר הפוגה, מנוחה, שינוי ראש ואפילו מעט פרנסה לא תזיק.
כל הסיבות הכי טובות בעולם אבל השאלה עדיין טרדה את אזני, ובעיקר יכולתי לראות מול עיני את החיוך הממזרי של ניר מחכה כבר לתשובה חיובית.
אמרתי "כן". וכי יכולתי לומר לו לא?
בפנים חשבתי שחרצתי את דיני לשבט של דרדסים שיקפוץ לי על הגופה, ביבשה ,באוויר ובמים ויסחט לי את הנשמה, ביום ובלילה.
אני ארצה על בודהיזם, נושא רציני לכל הדעות, והם יוציאו שקיות מה MBK וישוו מחירים. אני אדבר על אקולוגיה של כדור הארץ ובסוף יום אאסוף באוטובוס עטיפות של במבה, צ'יפס ואיאנח יחד עם הנהג על מר גורלנו.
טוב, די לחרדות, אמרתי לעצמי. עם ישראל הוא אחלה של מטיילים
וניר מבטיח גם חתך ישראלי אחר איכותי ומסודר.
שלב האמת החל כבר בשדה באותו הרגע ש שניר בן הארבע וחצי נתן לי כאפה ביד והראה לי את שעון באטמן החדש שלו עם התאורה המתחלפת ... באותו הרגע נעלמו כל החרדות, נכנסתי לאווירה. נכון שפה ושם כדי להישאר צמוד הייתי שולח יד לקופסת ההפתעות שהכנתי ושולה ללעיסה איזה המבורגר או נקניקיה של גומי. חלק ניכר מן השעות הייתי צמוד ל אייפוד, למדתי טריקים במשחקי מחשב על האייפד מזאטוטה בת חמש שמעבר לכך שנרדמה לידי במושב הראשון לעגה בהבנה ליכולות המשחק העלובות שלי. אבל בסך הכול אני חושב שעברתי את המבחן.
הם גם הראו לי הפעם את תאילנד בדרך אחרת. לא את בנגקוק ה"סליזית", אלא את תאילנד היפה, שובת הלב, הקורצת בחיוך, זאת שמאז טיול בר המצווה של הבן של קצת שכחתי שהיא קיימת.
כתיבת הספר הכניסה אותי לצד אחר של תאילנד... בא הטיול וחלץ אותי משם!
כי תאילנד היא הרבה יותר מאשר רק בנגקוק ופאטאייה (על רחוב ההליכה שלה שילדים מתחת לגיל 13 כדאי שלא יכנסו אליו). היא ארץ מופלאה של שעשועים והרפתקאות, של ריגושים והנאות, רגע של ליטוף נמר יונק מבקבוק ב קאנצ'נבורי ורגע של התבוננות בקופים שיורדים אל קו המים באי הקופים, רגע של שחייה במים בין מאות דגים צבעוניים שחוטפים פירורי לחם, והליכה על קו חוף הכי מדהים בקו קוד, רגע של שייט בלילה ותודה לגחליליות שהאירו וטיול בגשם בשוק המדהים של אמפאווה אחרי שהפיל הקטן עשה טובה וחיסל את כל הבננות. מאות רגעים כאלו וקצרה הרשימה להכיל. כל תמונה אצלכם וכל זיכרון שנותר הוא רגע כזה קסום.
יכולתי להכביר מילים. אבל זה רק פוסט קצר.
איזה מזל בסך הכול שהם לקחו אותי לתאילנד...
יגאל צור
סופר, עיתונאי ,מגיש תכניות טלוויזיה, מדריך טיולים והרפתקן בנשמה.ממובילי סגל המדריכים הבכיר של חברת OtherWays - המתמחה בטיולי משפחות בתאילנד.
ומי שרוצה לקרוא קצת יותר עלי יכול למצוא הכול בקישור הנ"ל בוויקי.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%92%D7%90%D7%9C_%D7%A6%D7%95%D7%A8
אשמח כמובן אם תזמינו ותקראו את הספר:
צרות כנראה יש אפילו בגן עדן.
ב"צרות בגן עדן", רומן מתח שלי שיצא בימים אלו לאור יש מנה גדושה מהן.
העולם האפל שעליו אני כותב ואותו אני מכיר היטב הוא מיקרוקוסמוס שוקק דמויות כחול לבן- תרמילאים זרוקים, עובדי משרד החוץ, אנשי שיר ות הביטחון לשעבר, נזירים בודהיסטיים, פושעים נטולי עכבות ועוד ...
דותן נאור, חוקר פרטי השרוי בשפל נפשי מתמשך יוצא לחפש את סיגל ברדון, צעירה יפהפייה שנעלמה בבנגקוק. מה שממתין לו שם מפותל וסבוך והוא נשאב אל תוך חור שחור בעברו שלו.
כל אלו חוברים למערבולת מסחררת של אלימות, תשוקה ורוחניות.
מותחן קצבי וישראלי
הוצאת כנרת-זמורה-ביתן
לרכישת הספר
ישיר ות דרכי בהנחת המחבר ועם הקדשה אישית. (פרטי כרטיס אשראי – מספר ותוקף,
או צ'ק לבית אשל 7, ת"א 68025 וכמובן הכתובת שלכם– עלות כולל משלוח 60 ₪)
אני הייתי בטיול לתאילנד לבד, פעם שלישית כבר למרות שכבר יש לי משפחה, הטיולים לבד הם אחרים לחלוטין מאשר טיולי משפחות בתאילנד ודברים כאלה לכל אחד מהם יש יתרונות ברורים אבל אין על לטייל לבד ולא יעזור כלום.
השבמחקאיסטליין