הסעודה האחרונה (וגילוי לב נועז)

קשה לי לעזוב את קו קוד ... לא רק הפעם אלא בכל ביקור שלי באי ועם עצבות מתוקה אנחנו חוזרים לקו צ'אנג, ומנצלים את הערב האחרון  באיים כדי  לנסות ולסכם לומר יפה שלום ולהפרד מהחברים שפגשנו בדרך. הקבוצה שהיוותה את ההשראה למרבית הפוסטים שכתבנו עד עכשיו הפכה לחלק מהמשפחה המורחבת במהלך הטיול. הפעם הבאתי גם את משפחתי שלי: גלי זוגתי שבימי השגרה מתקתקת את כל הפן השיווקי של הטיולים ובלעדיה עבדיכם היה פועל בניין עגום, תאי וליאם שני הבנים המקסימים  שלי מנישואי הראשונים שגרו איתי כמה שנים בקוסמוי וממש לא הבינו למה צריכים ללבוש בגדים כל הזמן וחייבים לנעול נעליים כשחזרנו לארץ,  ו"פרשס" יעלי נסיכת הכתר המשותפת לי ולגלי ( וגם לבנים כמובן ) , שכמו שראיתם הפכה ל"חביבת הקהל". אני לא משוחד, אבל היא באמת טובה עם המצלמה (בעיקר כשאנחנו מבקשים ממנה : "יעלי ..שיניים"). החבורה מבקשת לשמוע קצת יותר עלינו ואני מספר לחבורה שאני דור שני לאנשי תיירות. אבא שלי לימד אותי כל מה  שהוא יודע (והשנה גם התחיל בעצמו להוביל חלק מהקבוצות שלנו בממלכה), וכבר בגיל שלוש טיפסנו יחדיו את סנטה קתרינה בסיני (אז אני הייתי "חביב הקהל"). כשסיימתי צבא ידעתי שאני ממשיך במסורת המשפחתית, והתחלתי להדריך, ואחר כך לנהל, טיולים  בכל חברות הטיולים הגדולות והמוכרות במחוזותינו כמו סקאי הכיכר ( ז"ל ) , הגאוגרפית, נתור, דיזנהאוז ועוד... עבר איזה עשור + עד שקיבלתי קדחת מהטיסות בין בן גוריון-בנקוק, והחלטתי לארוז את המשפחה ולעבור לאי קוסמוי – שאז עוד לא היה כל כך מפותח ומתוייר. כשחיים במקום לומדים להסתכל עליו אחרת. בשנים האלו למדתי את השבילים הנסתרים של תאילנד, השפה המקומית ובעיקר: את הניואנסים הקטנים של הממלכה. שום מדריך טיולים לא יספר לכם מתי רואים את השקיעה הכי יפה באי מבודד ועל איזה פיל אתם רוצים לעלות. בתקופה הזאת התחלתי לרקום את החלום ועם חבר מקומי אספנו את אנשי המקצוע שתפגשו בטיולים שלנו. התחלתי להוציא טיולים לחברות ואנשים פרטיים שרצו לחוות את תאילנד קצת אחרת ועד מהרה נפגשתי עם החברות הגדולות במשק הישראלי לדרום מזרח אסיה. המפנה הגדול קרה כשארגנו קבוצת חברים ומשפחה לטיול פרטי בתאילנד. תוך שבועיים בערך הפכנו לחמישים איש, וההצלחה של הטיול עודדה אותנו להציע את החוויה גם למשפחות ישראליות נוספות. בטיולים שלי אני מכוון ומנסה לתת לאורחים שלנו את החוויה האותנטית של המקום. המטרה שלנו היא לא להספיק את כל האטרקציות והשטנצים הרגילים, אנחנו לא עסוקים בלסמן V על המפה, אלא ללמוד על המקום, התרבות, ההוויה, להתנסות כמה שיותר.

כמו בכל טיול, לא תמיד אנחנו מצליחים לקלוע לכל הבקשות של האורחים, אבל האיזון העדין בין האטרקציות לזמן האישי החופשי והרגוע, יוצר את החוויה המיוחדת והשונה של הטיולים שלנו. מבחינתי זה עולם ומלואו. ההצלחה של הטיולים רק שכנעה אותנו לוותר על החלום להיות מליונרים, ולהתרכז במה שאנחנו יודעים לעשות  הכי טוב: וזה לטייל עם המשפחה.

וזה המקום להגיד תודה מכל הלב לזוגתי המדהימה גלי, שבלעדיה אני לא רק חצי בן אדם, אלא דינוזאור פרה-התפתחותי וחסר כיוון (כמו פיל שלא מוצא את בית הקברות שלו..). בזמן שאני מטייל היא מתקתקת את כל העניינים ויודעת איך לעשות את השידוכים, הקומבינציות וכל הניואנסים הקטנים שהופכים את הקבוצות למשפחה אחת גדולה. את אלופת עולם גלי, תודה!