ולא נסיים את המסלול הפעם בלי לחוות קצת מתאילנד האותנטית. בצער רב אנחנו נפרדים מהמלון המפנק בקו צאנג ועושים את דרכנו בסירת מרוץ לאי קו קוד - אל ארץ לעולם לא של פיטר פן. זהו האי הרביעי בגודלו בתאילנד והמזרחי ביותר, אך מאוכלס על ידי פחות מאלפיים תושבים. למרות זאת מזלו של האי שפר עליו, ובניגוד לאיים המתויירים בתאילנד (שמזכירים יותר את אילת מאי חלומות אקזוטי) כאן התמקמה קבוצת משקיעים אקולוגית, שהחליטה לשמור על הצביון האותנטי של האי ולשמור על הסביבה הטבעית. בהתאם לפנטזיית המייסדים, במקום פועלים מספר מצומצם של ריזורטים ואנו מתמקדים בשלושה אתרים הקרויים על שם גיבורי פיטר פן (פיטר פן, קפטן הוק וטינקרבל), המופעלים על ידי משפחות מקומיות. למי שמרגיש כי החמיץ את קמבודיה, האי המזרחי הזה מאוכלס ברובו על ידי קמבודים ובשאריתו על ידי תאילנדים מקומיים, ועד היום נחשב לאזור מריבה בין שתי המדינות . למרות זאת, השקט והפסטורליות של האי הופכים את קו קוד למקום אידיאלי לתפוס קצת צבע והרבה רוגע. על החוף פזורים אין סוף ספסלים מגולפים בעץ, חבלי טרזן גבוהים, ספסלי שיזוף ערסלים מכל המינים והרבה הרבה טבע. אנחנו מתמקמים בריזורט של פיטר פן, ובערב אני מזמין את חברי הקבוצה לצלילה נוספת אך הפעם לסיפור אלף קארי וקארי, עם ארוחה מושקעת מכל השפע שיש לים המדהים ולאי החלומי להציע:
מגשי לובסטרים, עופות בציפוי פריך (בכל זאת, הילדים נטשו את 5 הכוכבים להם התרגלו במהלך הטיול), דגים טריים, סלטי ענק, פאד תאי והכל בליווי לא מעט אלכוהול. מדי פעם אנחנו שוכחים באווירה הטרופית מה התאריך ואיפה כל שאר העולם נמצא, אבל הערב כולם מרימים יחדיו כוסית ומאחלים שבת שלום.
וואו, נראה כמו אחלה מקום לצלול בו!
השבמחקאני משערת שיש שם גם מועדון צלילה שאפשר לעבור בו קורס כדי להנות מהמראות הנפלאים הללו...