‏הצגת רשומות עם תוויות otherways. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות otherways. הצג את כל הרשומות

האי של פיטר פן - Koh Kood


ולא נסיים את המסלול הפעם בלי לחוות קצת מתאילנד האותנטית. בצער רב אנחנו נפרדים מהמלון המפנק בקו צאנג  ועושים את דרכנו בסירת מרוץ לאי קו קוד - אל ארץ לעולם לא של פיטר פן. זהו האי הרביעי בגודלו בתאילנד והמזרחי ביותר, אך מאוכלס על ידי פחות מאלפיים תושבים. למרות זאת מזלו של האי שפר עליו, ובניגוד לאיים המתויירים בתאילנד (שמזכירים יותר את אילת מאי חלומות אקזוטי) כאן התמקמה קבוצת משקיעים אקולוגית, שהחליטה לשמור על הצביון האותנטי של האי ולשמור על הסביבה הטבעית. בהתאם לפנטזיית המייסדים, במקום פועלים מספר מצומצם של ריזורטים ואנו מתמקדים בשלושה אתרים הקרויים על שם גיבורי פיטר פן (פיטר פן, קפטן הוק וטינקרבל), המופעלים על ידי משפחות מקומיות. למי שמרגיש כי החמיץ את קמבודיה, האי המזרחי הזה מאוכלס ברובו על ידי קמבודים ובשאריתו על ידי תאילנדים מקומיים, ועד היום נחשב לאזור מריבה בין שתי המדינות . למרות זאת, השקט והפסטורליות של האי הופכים את קו קוד למקום אידיאלי לתפוס קצת צבע והרבה רוגע. על החוף פזורים אין סוף ספסלים מגולפים בעץ, חבלי טרזן גבוהים, ספסלי שיזוף  ערסלים מכל המינים והרבה הרבה טבע. אנחנו מתמקמים בריזורט של פיטר פן, ובערב אני מזמין את חברי הקבוצה לצלילה נוספת אך הפעם לסיפור אלף קארי וקארי, עם ארוחה מושקעת מכל השפע שיש לים המדהים ולאי החלומי להציע:
מגשי לובסטרים, עופות בציפוי פריך (בכל זאת, הילדים נטשו את 5 הכוכבים להם התרגלו במהלך הטיול), דגים טריים, סלטי ענק, פאד תאי והכל בליווי לא מעט אלכוהול. מדי פעם אנחנו שוכחים באווירה הטרופית מה התאריך ואיפה כל שאר העולם נמצא, אבל הערב כולם מרימים  יחדיו כוסית ומאחלים שבת שלום.


                      

הפארק הלאומי קאו יאי, איסאן

 

ביום למחרת אנחנו יוצאים לגלות את הפארק הלאומיKhao -Yai  (הר = קאו, גדול = יאי). פארק זה הוכר לפני מספר שנים כאתר מורשת עולמי על ידי יונסק"ו ובהתאם למעמד גם בתקציבי ענק שהחלו לסלול שבילים ביערות הגשם, לשמור על חיות הבר ולהזמין את התיירים (היננו!) לבקר. בתוך השמורה משתרעים דונמים אינסופיים של יערות גשם וג'ונגלים פראיים. בכניסה כבר מקדמת את פנינו משפחת קופים חביבה, שמבטיחה כי עם תזוזה אחת לא מחושבת ארוחת הצהריים שלכם בסכנה. אחרי שאנחנו מסיימים לשחק ב"נשיונל גאוגרפיק", אנחנו נכנסים לתוך השמורה לתור את המפלים האדירים שמגיעים לגובה של כ 30מ' - במפל הנקרא " הל סוואט " צולמה סצנת המפל המפורסמת מהסרט שובר הקופות "החוף" בכיכובו של ליאונרדו דה כפרה , בסצנה המדוברת קופץ "הכפיל דה כפרה " ( קרדיט למרון בכור ) מראש המפל אל הבריכה הצלולה תחתיו ומצליח לברוח מ"הרעים " . עם הגיענו אני מודיע לחברה כי בהתאם לזרם וכמות המים נחליט אם ניתן להתרחץ בבריכה או לאו,לצערנו הזרם חזק מאוד היום ואפילו הכפיל דה כפרה לא היה שורד כאן .... מצלמים , מתרשמים , נפעמים מהקשת שנוצרת משבירת קרני השמש בספריי המרענן ששוטף את האוויר בקרבת הבריכה ויוצאים לחקור את קהילת החיות הענפה שמסתתרת בין הענפים.

 

 

אחרי שלא נכנסנו למים (סליחה, הזרם באמת מסוכן וסוחף היום ) אנחנו ממשיכים על גבי ג'יפים של השמורה לגלות את השבילים הנסתרים ביער הגשם הקדמן. היום בחרנו מסלול שמתאים לכל הגילאים, ומוביל אותנו דרך חומות סוואנה של דשא ענקי (עד 3-4 מ') לעבר מגדל התצפית במפגש הנחלים של היער. אם תהיו מאוד שקטים ותשבו בסבלנות במגדל, תוכלו להבחין בעדרי פילים וחיות בר נוספות שבאות להרוות את צמאונן ולהתקלח לפני ארוחת הערב. הנוף מהמגדל קסום וחושף את העושר האינסופי שבמקום. למי שאוהב טיולים רגליים: בפארק ניתן ללכת גם 30 יום ללא לחזור על עקבותינו אפילו פעם אחת. לאחר שהברחנו את כל הפילים ושומרי כבודתם אנחנו ממשיכים לשיירת הג'יפים שכבר מחכה לנו בסוף המסלול, ומובילה אותנו לארוחת ערב מאולתרת אך עריבה לחיך בשמורה, ולאחריה .... ספארי לילה .

 







 

 

חוות הבוקרים Chok Chai. פאק צ'ונג

 
סיפורנו מתחיל באיש השני בעושרו בתאילנד (המלך ראמה ה-9 תמיד יהיה מס' 1), שהחליט להגשים את חלום ילדותו ולהפוך לקאובוי אמיתי. אחרי שאסף את כל משאבי הממלכה (וגם ניסה להפיל את המלך.. אבל לא נכנס לזה) הקים באזור קאו יאי את חוות הבוקרים הראשונה בתאילנד. חוות "צ'וק צאי" משתרעת על שטח עצום ומישורי, בו מגודלים כל סוגי הבקר: סוסים, פונים, פרות, איילים ומה לא.. לאחרונה נפתחו השערים גם למבקרים ותיירים, שרוצים לראות כיצד מכינים את מעדני החלב הנחשבים של מותג הבית (לא נעשה כאן פרסומת) ומי שחשקה נפשו בסטייק עסיסי או המבורגר משובח.

 
בתוך החווה אנחנו עוברים תהליך טיהור בכניסה (שלושה שלבים הכוללים שטיפת ידיים, התזת מי ניקיון מספרינקלרים וניגוב הרגליים) ועוקבים אחר המדריכים המקומיים (כולם פה מתלבשים כו קאובוייז והמפגש בין המיתוס האמריקאי המחוספס לתאילנדיות המנומסת חביב ביותר), העוצרים בכל אחת מהתחנות ומסבירים על פעילות החווה. זה המקום לראות כיצד חולבים פרות (מושבניקים, לא לגלות את הפאנצ' ליין), לרכב על פונים חמודים, לטעום מהגלידה הבאמת משובחת במקום וגם לחזות במופע חיות היתולי המדגים את "גאונותם" של הכלבים, תוכים ומני מבויתים מהחווה ( למען גילוי נאות אני לא מ"חובבי " הקרקסים למיניהם אך הנ"ל עדין ובטעם טוב ורואים שהחיות מטופלות טוב ובאהבה ),  ולקינוח הצגת בוקרים לחובבי הז'אנר. בין תחנה לתחנה אנחנו נעזרים במרכבות העץ המקומיות, שמאפשרות לנוע בחופשיות ולצפות בנוף הקסום. ספויילר: בסוף הדרך תוכלו גם לרכוב על מיני-מכוניות מרוץ בשטח ולהזמין מטעמים מתפריט הבית במסעדות מחוץ לחווה.

 

 


 


חבל איסאן - ממלכה של טבע בצפון-מזרח תאילנד

חבל איסאן, המשתרע על שטח של 160,000 קמ"ר ( כשליש משטחה הכולל של תאילנד ) , נחשב לאזור הפחות מתויר והיותר אותנטי בתאילנד. חברת otherways שמחה להיות הטיול המאורגן הישראלי הראשון שמטייל באזור, ואחרי שאנו מקבלים ברכת דרך צלחה מלשכת התיירות של תאילנד , נושאים פנינו לעבר העיר קוראט  -בירת חבל איסאן. אבל כמה מילים על האזור לפני שאנחנו מתמכרים לחוויית הטבע והמרחבים. חבל "איסאן" הוא האזור הגדול ביותר בתאילנד. כאן מתגוררת מרבית אוכלוסיית החקלאים (אורז וגידולים טרופיים) וקדחת המערב עדין לא כבשה כל פינה נכשלת. התוצאה היא אוסף של כפרים עם אנשים חביבים, עליזים, והזדמנות יקרה מפז להתוודע לתרבות והמסורת האותנטית – שהשתמרה כאן באופן המובהק ביותר. השטחים הנרחבים של האזור קצת מקשים על התנועה (בלי צ'רטרים ומלונות פאר), אבל מאפשרים לחוות את המדינה התאילנדית כפי שהיא באמת: עם תפריט חריף אמיתי, פולקלור מקומי והרבה טבע. 

התושבים בחבל איסאן מתפרנסים ברובם מחקלאות. מגדלים כאן כמעט הכל: החל מאורז ועד לכל קשת הגידולים הטרופיים: אנונה, מנגו,ליצ'י, פומלות, למוט לונגאן לאם יאי מנגוסטין ועוד הרבה שמות שלא ידגדגו לכם את הקשקש (אבל חכו שתטעמו). בין השפע הטרופי תמצאו גם את הגידול הידוע לשמצה "דוריאן", שנאסר להכנסה לבתי מלון בתאילנד בשל ריחו המזעזע . לא במקרה הפך אזור זה למפעל היצוא מספר אחד לעובדים תאילנדים (וזה הזמן להפריך את המיתוס הנבזי אודות הכלבים.. אין לכך שום יסוד). החקלאים המקומיים מצליחים בקושי להתקיים, והזדמנויות עבודה מסביב לעולם יצרו כאן תרבות נסיעות מכובדת, שמאפשרת לעובד אחד לפרנס מספר משפחות ולפעמים אף כפר קטן בעבודה בנכר. לצד העוני והדלות תמצאו כאן גם את עשירי בנגקוק, שרכשו שטחי ענק במרחק שעתיים-שעתיים וחצי נסיעה מהעיר הגדולה, ובונים כאן טירה על נחלות ירוקות. מי שמבין תאית יבחין בשלטים בצידי הדרך המשווקים פרויקטים מקומיים, כמו "הולנד הקטנה" - "פרובנס בקאו יאי " וכו .... כל הזיקה לאירופה מאוד מבוקשת פה ולא מעט פרויקטים נבנים בהשראת אתרים מפורסמים.

ארמון המלך בנקוק - Phra Borom Maha Ratcha Wang


אי אפשר להיות בבנקוק בלי לבקר בארמון המלך – הדמות המוערצת והמכובדת ביותר בתאילנד. לקראת הביקור הצטיידו בלבוש צנוע (בלי מכנסיים קצרים , טאייצ'ים או גופיות) ואת המצלמה תכניסו לתיק כשאנחנו נכנסים למקדש בודהה האמרלד. ארמון המלך נבנה החל בשנת 1782 על ידי מלך ראמה ה-1, משתרע על שטח של 218,400 מ"ר ומוקף חומה. במאה וחמישים השנה לקיומו הוא שירת את כל מלכי שושלת ראמה התאילנדים, אך מלך ראמה ה-9 בחר להתגורר בצפון בנקוק (לשם אין כניסה למבקרים) וייעד את הארמון לטקסים בלבד. הארמון הוא אטרקציה תיירותית בינלאומית ולכן יהיה עמוס בכל ימות השנה.  בפנים מחכה לכם  מקבץ מבנים בהשראת התרבויות והאדריכלות המקומית. שימו לב למקדש Wat Phra Kaeo - Chapel Royal of the Emerald Buddha, הנחשב למקדש החשוב ביותר בתאילנד, ובתוכו נמצא פסל "בודהה האיזמרגד" (אין לצלם במקום זה – נא לכבד) ועוד אוסף מרשים של חפצי אמנות. חשוב לזכור כי המסלול בתוך הארמון הוא חד כיווני בלבד: אנחנו מתחילים במקדש הבודהה השוכב, ממשיכים לארמון המלך ומשם ליציאה.